פסק-דין בתיק ק"ג 4548-04-11

1.         התובעת פנתה בתביעה לסעד הצהרתי לבית הדין ובו ביקשה להורות לפסגות קופת גמל (להלן: " פסגות") כי כספי קופת הגמל גדיש הרשומה על שמה ישוחררו לידי התובעת ולא לבנק הפועלים (להלן: " הבנק"), כפי שביקש הבנק בפנייתו לפסגות.

2.         הנתבעת 2 פסגות ביקשה את בית הדין שלא להתייצב לדיון ולא להגיש כתב הגנה והתחייבה כי תכבד כל פסק דין שינתן ע"י בית הדין.

            לאור הודעה זו ואף בשל ההתכתבות של הבנק, צורף הבנק כנתבע והגיש כתב הגנה ותצהירים אליהם צורפו המסמכים אשר לטענת הבנק מוכיחים כי את הכספים שבקופה יש לשחרר לבנק ולא לתובעת.

3.         התובעת טענה כי הכספים שנצברו בקרן גדיש שנפתחה על שמה והועברה כך  לפסגות יש להעביר לידיה ולא לידי הבנק. התובעת לא ידעה להבהיר מהו סכום הפיצויים שקיבלה ואף בחרה שלא לחקור את המצהירה מטעם הבנק.

            בהתייחסה לטענת הבנק כי מדובר בטעות של הבנק במהלך השנים ובפרט משנת 2008 כאשר הקופה עברה לפסגות, טוענת התובעת  כי על כך הבנק צריך לשלם.

            התובעת טוענת כי הוטעתה לחשוב כי יש לה כספי חסכון של גדיש בפסגות מאז שקיבלה מכתבי יתרות משנת 2008.

            על כן טוענת התובעת כי לכל הפחות היא זכאית לפירות של הקרן שכן התנהלה תוך מחשבה כי הכסף המצוי בפסגות שייך לה.

4.         הנתבע טען כי אין מדובר בקופה רגילה אלא בקופה שבה המעביד מפריש כספי פיצויים לצורכי השלמה. כספים אלו הוכח ששולמו לתובעת בעת הפסקת עבודתה ע"י הבנק והבנק תוך טעות לא משך את הכספים חזרה לידיו.

            על כן לטענת הבנק הכספים המצויים בקופת פסגות שהופקדו בעבר לגדיש ע"י הבנק, הינם כספי הבנק.

            שחרור הכספים בפסגות לתובעת משמעותו תשלום כפל פיצויי פיטורים.

            הכרעה

5.         נאמר כבר בראשיתה של הכרעה זו כי לאחר שבחנו את מכלול הראיות שהוצגו בפנינו, ואת טיעוני הצדדים הן לעניין התיישנות והן לגופו של עניין דין תביעת התובעת להדחות ואנו קובעים כי הכספים שייכים לבנק ויוחזרו ע"י גדיש לבנק. נימוקנו להכרעה זו כפי שיפורטו להלן.

6.         אין חולק כי מהעובדות בתצהיר הגב' אלפסי, עדת הבנק והמסמכים שצורפו לתצהיר, התובעת עבדה בבנק בתאריכים 12/05/1975 ועד 24/02/1982.

            התובעת אינה חולקת על כך כי התפטרה בשנת 1982 לאחר לידה וקיבלה תשלום מענק פרישה ב- 12/1982.

            עלה מהראיות כי הבנק שילם לתובעת את מלוא פיצויי הפיטורים לרבות תוספת השלמת פיצויי פיטורים.

7.         עלה מהראיות כי במהלך תקופת עבודתה נפתחה לתובעת קופת גדיש אליה הפריש הבנק את כספי השלמת הפיצויים בשיעור 2.33%.

8.         כך בפועל קיבלה התובעת את מלוא כספי הפיצויים לרבות כספי ההשלמה ישירות מהבנק בעוד שהבנק לאחר תשלום כספי ההשלמה הותיר את קופת גדיש כפי שהיא ולא משך לידיו את כספי ההשלמה.

9.         יתירה מכך הבנק המשיך לנהל את כספי קרן גדיש שהופרשו על ידי הנק בכל השנים לאחר הפסקת עבודתה, אך כעולה מרישומיו לא דווח על קופה זו לתובעת במהלך השנים כלל שכן הבנק ראה בכספים אלו שייכים לבנק.

10.        יוצא איפוא כי רק בעת העברת קופות הגמל לרבות גדיש לפסגות החלה התובעת לקבל פירוט על כספי קרן גדיש תוך הטעייתה כי אלו כספי חסכון של התובעת.